החלטה בתיק ת"א 39502-11-12

1.         התובעת הגישה תביעה במסגרתה עתרה לאסור על הנתבעת מס' 1 (להלן "המועצה") להכריז על הנתבעת מס' 2 (להלן "גל - גן") כזוכה במכרז 2/2012, בנוגע לריהוט וציוד לבניין הרווחה בכפר עוספיא וכן, לאסור עליה לחתום עמה על הסכם התקשרות.

2.         לטענתה, ביום 13.7.20012 פרסמה המועצה בעיתונות היומית פניה לקבלת הצעות מחיר לריהוט וציוד לבניין הרווחה של המועצה, על פי מכרז 9/2012 (להלן "המכרז"). ביום 26.7.2012 התכנסה ועדת המכרזים של הנתבעת, דנה בשלוש הצעות אשר הוגשו והחליטה פה אחד להמליץ בפני ראש המועצה לקבל את הצעתה של התובעת.

            נטען, כי בעקבות פניות למועצה, ביום 12.8.2012 התקבלה בלשכת ראש המועצה חוו"ד של עו"ד בורובסקי, יועצה המשפטי, אשר ייעץ לדחות את החלטת ועדת המכרזים ולבחור בהצעה הזולה ביותר, של גל גן. התובעת הביעה את הסתייגותה מתוכן מכתבו של עו"ד בורובסקי. בהמשך, נפגש  מנהל התובעת עם ראש המועצה ולאחר מכן, נערכה פגישה גם עם עו"ד בורובסקי, אולם לשווא.

            ביום 10.11.2012 התכנסה מליאת המועצה ודנה, בין היתר, בעניין ריהוט בניין הרווחה. במהלך ישיבה זו הוחלט לקבל את הצעתה של גל גן, שהינה ההצעה הזולה ביותר, ולהכריז עליה כהצעה הזוכה.

            התובעת טענה, כי במהלך ישיבת ועדת המכרזים מיום 26.7.2012 נכחו נציג היועץ המשפטי ומבקר הפנים שלה אולם, הם לא העלו טענה כלשהי באותה עת. לשיטתה, פנייתו של עו"ד בורובסקי לראש המועצה בחלוף 17 ימים, מעלה סימני שאלה באשר למניעים העומדים מאחוריה. עוד נטען, כי התנהלותו של עו"ד בורובסקי, לרבות פגישה עם המציעים, הצעת חלוקת העבודה, אי שיתוף המציע השלישי ופגישות עם חברי המועצה כדי להביא אותם להצביע נגד המלצת ועדת המכרזים, אינם מצביעים על מניעים טהורים.

3.         בד בבד, הוגשה על ידי התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המועצה פעולות            כאמור.

4.         בהחלטתי מיום 22.11.2012 ניתן צו מניעה ארעי והצדדים זומנו לדיון בבקשה.

5.         הנתבעות הגיבו לבקשה למתן צו מניעה זמני. בפתח תגובתה, העלתה המועצה טענה בדבר העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה וטענה, כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וזאת מכח סעיף 5 לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס - 2000 והתוספת הראשונה (התגובה הובאה בפני לראשונה רק בפתח הישיבה שנערכה ביום 9.12.2012, אף שהוגשה קודם לכן).

6.         במהלך הישיבה שנערכה בפני ביום 9.12.2012, נדונה תחילה שאלת הסמכות העניינית. הצדדים סכמו את טענותיהם בעניין זה. בהתאם להחלטתי מאותו יום, הגישו הצדדים העתקים ממסמכי המכרז ומכאן החלטתי, הנוגעת אך לשאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה.

7.         סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבעה בסעיף 5 לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000 (להלן "החוק"), כדלקמן:

                 "בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

       (1)   עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית); מיום 8.8.2005

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738 ( ה"ח 77)

(1)  עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);

       (2)   ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי);

       (3)   תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);

       (4)   ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

8.        התוספת הראשונה לחוק, מפרטת את הנושאים בגינם ניתן להגיש עתירה מנהלית על פי החוק. סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק קובע כדלקמן: